הצללים הארכיטיפיים המהלכים בשאול התת-מודע הקולקטיבי הם יצורים מוזרים, שלא בהכרח ממתינים בשלווה ללידתם מחדש, וחלקם מפתחים את התכונות הנוראות ביותר של הזיקנה, כולל שיכחון, שיטיון, ושנאה עזה לכל חי. אבל, יש בינם כמה "פרומתאים", שהם חדשים יחסית וצעירים ברוחם, והם בעדנו (כתבתי על כך בפוסטים קודמים בבלוג "עולם הארכיטיפים").
והעל-מודע... יש בו ארכיטיפים מגובשים ופחות מגובשים, כאלה שהם טרנסצנדנטיים בעליל, וכנגדם כאלה שהם ממש על סף האימננטיות, עם לבוש טיילים וכלל הציוד הנחוץ למסעם הקרב, והם ממתינים בשמחה ובנהרה נאורה לתורם להשתגר אלינו, כאן מתחת לשמים.
אבל, ההבחנה הזאת, בין עליונים לתחתונים, ככל שהיא מעוררת את הדמיון ומגרה את הנפש, היא מוגבלת בדרכה.
הארכיטיפים השוכנים כבר במעמקי התת-מודע הקולקטיבי, הותירו שם למעלה בעל מודע ציוד ואקססוריז משלהם, שלא יכלו להגר איתם אלינו מסיבות בירוקרטיות קוסמיות. ועלינו מוטלת המלאכה לגשת אל הטרמינל ולקבל את פניהם הצעירות והלא-מוכרות.
או אם לנסח את זה קצת אחרת: הארכיטיפ המוכר לנו בהתגלמותו בתת-מודע הקולקטיבי, יש לו פנים, ואפילו מהות, לא מוכרות, שטרם נולדו, המשתקפות בעל-מודע.
והעל-מודע... יש בו ארכיטיפים מגובשים ופחות מגובשים, כאלה שהם טרנסצנדנטיים בעליל, וכנגדם כאלה שהם ממש על סף האימננטיות, עם לבוש טיילים וכלל הציוד הנחוץ למסעם הקרב, והם ממתינים בשמחה ובנהרה נאורה לתורם להשתגר אלינו, כאן מתחת לשמים.
אבל, ההבחנה הזאת, בין עליונים לתחתונים, ככל שהיא מעוררת את הדמיון ומגרה את הנפש, היא מוגבלת בדרכה.
הארכיטיפים השוכנים כבר במעמקי התת-מודע הקולקטיבי, הותירו שם למעלה בעל מודע ציוד ואקססוריז משלהם, שלא יכלו להגר איתם אלינו מסיבות בירוקרטיות קוסמיות. ועלינו מוטלת המלאכה לגשת אל הטרמינל ולקבל את פניהם הצעירות והלא-מוכרות.
או אם לנסח את זה קצת אחרת: הארכיטיפ המוכר לנו בהתגלמותו בתת-מודע הקולקטיבי, יש לו פנים, ואפילו מהות, לא מוכרות, שטרם נולדו, המשתקפות בעל-מודע.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה